עיוורים רואים אסטרונומיה

 

ירון שור, המחלקה להוראת המדעים, האוניברסיטה העברית, ירושלים

רומן גוזמן, המרכז הבינלאומי לקידום כושר הלמידה

 

הקדמה

בשנתיים האחרונות פותחה מבנית באסטרונומיה לתלמידים עיוורים וכבדי ראייה. המבנית "מסע חשיבתי – כדור הארץ והירח" מאפשרת לתלמידים לחוות למידה של נושא מרתק ומאתגר, שלא ניתן כרגיל לתלמידים עיוורים. הכלים הקוגניטיביים שמאפשרים לתלמידים להבין את הסביבות האסטרונומיות השונות יכולים לשמש ללמידה של נושאים רבים ומגוונים. המבנית מתקשרת אל המבנית "מסע חשיבתי אל הירח (שור, 1998), ומאפשרת לתלמידים עיוורים לחוות למידה משותפת עם תלמידים רואים סביב נושא עדכני ומעניין.

 

למה ללמד אסטרונומיה לתלמידים עיוורים?

תוכנית אסטרונומיה לעיוורים? נשמע מוזר. יש כל כך הרבה נושאים אחרים, שכדאי לפתח עבור עיוורים, אז למה דווקא אסטרונומיה? ישנה תפיסה שתוכנית לעיוורים צריכה להיות בנויה אך ורק על עולמות קרובים להם, שרק אותם יוכלו להבין על ידי הפעלת חוש המישוש. ידוע שחלק גדול מהעיוורים פטורים מלימודי ההנדסה בבתי הספר התיכוניים, וכרגיל אין צפייה מהם להצליח לעמוד בבחינות הבגרות במקצועות שדורשים התבוננות. תוכנית באסטרונומיה לעיוורים מתבססת על הגישה הטוענת שניתן לעקוף את חוש הראיה על ידי שילוב של כלים קוגניטיביים יחד עם אמצעים טכנולוגיים, שיאפשרו לתלמידים עיוורים וכבדי ראיה לחוש את מה שנדרש מהם לראות. כלומר פיתוח שיטה שמאפשרת לתלמידים עיוורים וכבדי ראייה ללמוד אסטרונומיה יכולה לתת פתח לפיתוח תוכניות דומות שיאפשרו לתלמידים עיוורים וכבדי ראייה להתמודד עם נושאים לימודיים מגוונים הדורשים ראייה.

כשנשאלו תלמידים עיוורים מה היו הכי רוצים לראות אם באורח נס הייתה ניתנת להם הראייה, רבים מהם השיבו שהיו רוצים לראות את השמים. דווקא דברים רחוקים ולכאורה בלתי מושגים מושכים ומסקרנים. האם אפשר להפוך את החלום למציאות? אסטרונומיה יכולה לתת לעיוורים תחושה של מסוגלות. הם יכולים להגיע אל מקומות מרוחקים באמצעות חשיבתם.

אנשים רואים באמצעות המוח, באמצעות החשיבה. אי לכך, גם עיוורים מבנים תמונות מנטליות בחשיבתם. הם מתבטאים ואומרים: "אני רואה את המשולש... אני רואה את הסימן... אני רואה את התמונה המובלטת." וכו'. גם עיוורים וגם רואים מתקשים לראות עולמות רחוקים. כלים קוגניטיביים עוזרים לראות ולהבין עולמות, הנראים להם כרחוקים. בכדי ללמד תלמידים עיוורים אסטרונומיה יש צורך להשתמש בכלים קוגניטיביים מיוחדים המתאימים להם. מדעים בכלל ואסטרונומיה בפרט מאפשרים ללומדים להפנים תהליכים קוגניטיביים מורכבים ולהשתמש בהם בהקשרים שונים.

שיתוף הפעולה בין עיוורים לרואים הוא אתגר, שצריך להתמודד אתו בבית הספר. התוכנית שפותחה מתבססת על התוכנית "מסע חשיבתי אל הירח" (שור, 1998), שמיושמת בחטיבות ביניים רבות ברחבי הארץ. העובדה שתוכנית לתלמידים עיוורים וכבדי ראייה מותאמת לתוכנית לתלמידים רואים מאפשרת ללמד אותם יחד באותה כיתה וליטול חלק באותן הפעילויות הלימודיות. יתרה מזאת, העקרונות הקוגניטיביים שיפורטו להלן, יכולים לסייע גם בלמידת תלמידים רואים.

 

מאפיינים מיוחדים ללמידה של תלמידים עיוורים

העיוורון מגביל באופן משמעותי את היכולת לייצג את העולם. תלמידים עיוורים מתקשים בהקשרים שונים בהפעלה של אופרציות חשיבתיות כמו השוואה, מיון, הצפנה של אינפורמציה וזיהוי של אלמנטים מוצפנים, וייצוג סימבולי של אובייקטים ותהליכים. תלמידים עיוורים משתמשים בעיקר בשתי צורות של תפיסה חושית, שמיעה ומישוש, ששניהם מאופיינים באיסוף אינפורמציה שלב אחר שלב. בעוד שאנשים רואים תופסים בבת אחת תמונות עולם מורכבות המכילות אובייקטים ופרטים רבים, הרי תלמידים עיוורים מתקדמים צעד אחר צעד באיסוף האינפורמציה. על מנת שיוכלו ליצור תמונה מנטלית שלמה של אירוע או של תמונה הם צריכים להתייחס לכל פרט ולחבר את כל הפרטים לידי שלם. 

האם האופי המיוחד של הלמידה של תלמידים עיוורים מחייב לחבר להם חומרי למידה, שיימנעו משימוש בתמונות? אומנם, כרגיל חומרי הלמידה המפותחים עבור עיוורים נמנעים משימוש בתמונות, מחשש שלא יוכלו לאסוף את האינפורמציה המצויה בתמונות. אבל באופן כזה יוצאים תלמידים עיוורים נפסדים, בכך שהייצוג של העולם המועבר אליהם הוא כרגיל מוגבל. האמרה: "טובה תמונה אחת מאלף מלים" נכונה עוד יותר לגבי תלמידים עיוורים, שפעילויות לימודיות אמורות לתת להם כלים לבנייה של ייצוג של העולם שמסביבם. בכדי לייצג עולם שאינם רואים צריכה הפעילות הלימודית עם העיוורים לצאת מתוך ההכללה אל המציאות (פעילות דדוקטיבית). האפשרות להעשיר את עולמם של ילדים עיוורים על ידי מתן גישה לתמונות ולמפות אושרה על ידי מחקרים שונים: קנדי (1993Kennedy, ) טוען שתלמידים עיוורים יכולים להבין אירועים ומצבים מתוך תמונות. ברמברינג ווובר (Brambring and Weber, 1981) מצאו שילדים עיוורים למדו על סביבתם על ידי שימוש במפות באופן מדויק יותר מאשר על ידי התנסות ישירה בסביבה. לדעתנו, ניתן ללמד תלמידים עיוורים נושאים מעניינים גם אם הם מורכבים, ודורשים ניתוח של תמונות. התנאי הוא להבנות את חומרי הלמידה באופן המתאים ללמידתם של התלמידים העיוורים וכבדי הראיה.  

 

איך ללמד אסטרונומיה לתלמידים עיוורים?

לימוד אסטרונומיה מהווה אתגר גם לתלמידים רואים. הבעיה בהוראת אסטרונומיה היא השימוש הנעשה במונחים מסובכים, המנותקים מהיומיום של הלומד, והצורך של הלומדים לצפות בשמים שהם מורכבים וקשים להבנה. לצורך הוראת אסטרונומיה בדרך אחרת פותחה שיטת המסע החשיבתי (Schur, Skuy, Zietsman and Fridjhon, 2002; Schur, 2002; Yair, Schur and Mintz, 2003) , המאפשרת לתלמידים להתמקד בגרם שמים אחד, להכיר אותו ואחר כך לחזור אל כדור הארץ.  במסע חשיבתי חשוב להגדיר באופן מפורש את מקומם של הלומדים. במסע חשיבתי אל הירח (שור, 1998) נעשה התיווך באמצעות תמונות. המורה שואל את הכיתה שאלות לגבי התמונות באופן שהם חייבים לענות עליהן כדי ליצור אתגר עבורם, וכך הם צריכים להתמודד עם בעיות אמיתיות כדי להתמצא על פני הירח. ההתמצאות על פני הירח מאפשרת להבין חוקי טבע בסיסיים. החזרה אל כדור הארץ נותנת לתלמידים כלי חווייתי להבין את הייחודיות של כדור הארץ. הלומדים באים לידי ראיה חדשה של סביבתם הקרובה ושל המיוחדות שלה בחזרה שלהם אל כדור הארץ בגמר המסע על פני הירח.

המחשבה של האדם זקוקה לכלים קוגניטיביים. אנחנו זקוקים לכלים פיזיים ולכלים קוגניטיביים, כמו מודלים, נוסחאות, סימנים, סכמות, דיאגרמות וגרפים - דברים שנותנים לנו אמצעים ליצור קשר או יחסים בין דברים. באמצעות כלים קוגניטיביים ניתן להבנות מושגים מדעיים. כלים קוגניטיביים קושרים בין למידה לבין חשיבה (פוירשטיין, 1998). מסע חשיבתי (Schur et al., 2002; Yair et al. 2003 Schur et al. 2004) הוא כלי כזה, שניתן להשתמש בו בתחומי תוכן שונים. מסע חשיבתי הוא מודל של דרך הוראה, שלאחר שהאוכלוסייה הספציפית חווה אותו פעם אחת, ניתן לחזור עליו בהקשרים שונים.

מה יש לו לאדם מלבד עצמו וחשיבתו בכדי להבין דברים חדשים? האפשרות של האדם להבין מקום או זמן חדשים היא באמצעות מסע אל אותו מקום, כניסה לתוכו, טיול בו והכנסת הגוף של האדם לתוכו. הטיול מביא לידי שימוש בניסיון של האדם ובהשוואה אל מצבים ואל מקומות אותם הוא מכיר. כניסתו אל מקומות ועולמות אחרים מתאפשרת באמצעות גמישות חשיבתית, השלכת יחסים ושימור של קביעויות. החוויה של הלומדים במסע החשיבתי מאפשרת להם לחזור עליה גם בחיי היומיום שלהם.

הבנייה של מושגים מדעיים נעשית על ידי שימוש במושגים כאמצעים להתבוננות בסביבה בלתי מוכרת. השימוש במושגים בסיסיים כמו יום ולילה בהקשרים חדשים מחייבים את התלמידים להגדיר מחדש מושגים שנראו להם כמובנים, ולהבין אותם בהקשר רחב.

ייצוג מנטלי של מושגים מדעיים מתאפשר כתוצאה משימת דגש על החוויה של מסע חשיבתי באמצעות תמונות. התבוננות בתמונות אמיתיות מביאה את התלמידים לשאול שאלות רבות. המציאות נראית להם מפתיעה. מה, כדור הארץ איננו כדור? שואלים תלמידים כשהם רואים תמונה של כדור הארץ במופע. האם היום והלילה של הירח אינם תלויים כלל ביום ולילה של כדור הארץ? מתלבטים התלמידים. בתהליך העבודה מושם דגש על פיתוח הסקרנות של התלמידים. את התשובות לשאלות הרבות שלהם לומדים התלמידים לספק באמצעות ניתוח תמונות באופן שיטתי. ניתוח זה מאפשר להם ליצור מבנים חשיבתיים ויזואליים של תופעות שונות.

הבנייה של כלים קוגניטיביים נעשית כחלק אינטגרלי בתהליך. התלמידים מנתחים תמונות. לומדים להתמצא במרחב של התמונה. מקבלים החלטות לגבי החלקים החשובים יותר והחשובים פחות בתמונה כלשהי. בתמונות מסוימות ישנה הגדלה של חלקים בתמונה כך שהם יכולים להתמקד בהבנתם. הלמידה נעשית על ידי השוואה בין סביבות במקומות חדשים לבין הסביבות המוכרות על פני כדור הארץ. התלמידים מתנסים בתהליך של פתרון בעיות רבות של הבנה של תופעות הנראות בתמונות. ההתנסות בבניה של תהליכים קוגניטיביים מאפשרת לתלמידים להיות יעילים יותר ויותר בניתוח תמונות וליישם תהליכי חשיבה בהקשרים מדעיים שונים וגם בחיי היומיום שלהם.

תלמידים עיוורים יכולים ללמוד אותן תוכניות כמו תלמידים רגילים. הצורך הוא להתאים את הטכנולוגיה של הייצוג ואת אופן התיווך לתלמידים העיוורים. היתרון בהתאמה של תוכניות קיימות לתלמידים עיוורים הוא בכך, שניתן לחבר תלמידים עיוורים ורואים בעבודה על אותה תוכנית בכיתה.

 

התיווך הנדרש בתוכנית

פוירשטיין ועמיתיו (Feuerstein, Rand, Hoffman and Miller, 1980) פיתחו את תוכנית ההעשרה האינסטרומנטלית, שנעשה בה שימוש באוכלוסיות מגוונות מאד. מהנדסים בתעשייה האווירית וילדים של החינוך המיוחד עובדים על אותם דפים. ההבדל הוא בתיווך. האינטראקציה שנוצרת סביב העברת הדפים היא שונה באוכלוסיות שונות.

כיצד ניתן להעביר את הרעיון לעבודה על חומר תכני? אם החומר מבוסס על עבודה עם תמונות, כמו המבנית הנוכחית, הרי שניתן לבנות מסלולי תיווך שונים לאוכלוסיות שונות. כיוון שאוכלוסיית התלמידים העיוורים נזקקת לתיווך מיוחד לצורך קריאת תמונות והבנתן, הרי שניתן להשתמש באותן התמונות כמו בתוכנית הרגילה, אבל לאפשר לתלמידים העיוורים לחוות תיווך המתאים להם.

כשאדם נמצא בעיר זרה וחדשה עבורו, הוא לומד להכיר אותה באמצעות מסלולים שונים, אותם הוא מתחיל להכיר. אם הכיר מסלול מסוים, הוא חוזר אליו, כשהוא נדרש להגיע אל מקום חדש. כך גם עיוור. הוא סורק את סביבתו בדרכים אליהם הורגל מצעירותו. אופן הסריקה של העיוור בחיפוש אחר אינפורמציה חדשה נובע מניסיונו בשני אופנים שונים של סריקה אליהם הורגל. האחד, הוא סריקה תוך כדי הליכה לכיוון מסוים. סריקה זו היא מהגוף של העיוור והלאה ממנו. המסלול בו הולך העיוור הוא ישר או מעגלי. השני, הוא האופן בו הוא קורא. כתב הברייל כתוב בשורות, והעיוור קורא על פי סריקה של שורות, ולאחר גמר של שורה אחת יורד אל השורה שמתחתיה.

הצירוף של האופנים המוכרים של הסריקה מביא לכך שעיוור נוהג לסרוק במסלולים ישרים או מעוגלים, כשהוא מתחיל מגופו וחוזר אליו. אופן אחר של סריקה הוא בשורות.

בכדי לסרוק אינפורמציה מורכבת יש צורך להקנות לעיוור דרכים שונות של סריקה. הוא נדרש להשוות בין אינפורמציה ממקורות שונים, וצריך לצורך כך, לשים את ידיו על שני מקורות האינפורמציה בעת ובעונה אחת.

במסגרת התוכנית, לומדים תלמידים עיוורים לסרוק תמונות באופן שיטתי. הם עושים זאת בשתי ידיים, כשהיד האחת מצויה בצד שמאל למטה של התמונה, ויד ימין עוברת באופן שיטתי על פני התמונה. התמונות, שהועברו למצב של תבליט, שיפורט בהמשך, נבנו באופן שניתן יהיה להעביר לתלמידים העיוורים את האינפורמציה העיקרית בהתחלה ואת יתר האינפורמציה בשלבים. שלושה שינויים הוכנסו לתמונות המקוריות של סוכנות החלל האמריקאית:

1. התמונות הניתנות לעיוורים הן מובלטות, והאתרים המרכזיים מוקפים בקווי מתאר. דבר זה מאפשר למקד את האינפורמציה המועברת.
2.  הוספו מספרים למקומות השונים – כך שניתן להגדיר מקומות באופן מדויק יותר.
3.  הוגדלו מקומות שהיה חשוב להעביר את כל האינפורמציה המצויה בהם, כך שתלמידים עיוורים יוכלו להבחין בפרטיהם. כך הוגדלה תמונת כדור הארץ שצולמה מהירח, הוגדלה תמונתו של אולדרין שעמד על פני הירח עם חליפת חלל, הוגדלה תמונת מכתש על פני הירח ועוד.

כתוצאה משינויים אלו התיווך נעשה ממוקד הרבה יותר ושלב איסוף הנתונים ועיבודם הוארך. העבודה על זיהוי התמונות מביאה את התלמידים העיוורים לשימוש אינטנסיבי בתהליכים קוגניטיביים בכדי לעבוד באופן שיטתי ולהתמצא במרחב של התמונות.

 

הטכנולוגיה הייחודית שפותחה

לצורך התוכנית פותחה טכנולוגיה חדישה שמאפשרת ליצור תבליט מכל תמונה באמצעים פשוטים ובעלות נמוכה. כל התמונות הנחוצות לעבודה על התוכנית עברו עיבוד להבלטה, כולל הגדלת פריטים מרכזיים בתמונות החשובות של התוכנית. ההבלטה מאפשרת להוסיף אינפורמציה כמו הבנה מאיזה חומר בנוי אזור מסוים: ממים או מאדמה או מחומר אחר. צורת התבליט של כל חומר נשארת קבועה בכל התבליטים של התוכנית.

ההבלטה מאפשרת ליצור קווי מתאר בולטים של הצורות המרכזיות ובכך למקד את התלמידים העיוורים בחיפוש האינפורמציה החשובה ביותר בשלב הראשון.

 

מה אנחנו לומדים לגבי למידה של רואים?

התיווך הנדרש בהפעלת התוכנית עבור העיוורים וכבדי הראייה יכול לשמש להבנה כיצד תמונה רגילה יכולה להוות קושי ממשי גם עבור תלמידים רואים. תלמידים רואים יכולים ללכת לאיבוד מרוב הפרטים שהם רואים בתמונה. כדי למקד אותם רצוי לפעמים להשתמש באמצעים שיוכלו למקד את התבוננותם בתמונות. הגדלת פרטים חשובים, ומספור האתרים יכולים לסייע גם לרואים לאסוף ולעבד אינפורמציה באופן יעיל יותר.

תלמידים עיוורים ורואים יכולים לקבל תיווך שונה בתהליך הלמידה של אותה תוכנית, המתבצעת בכיתה. זה לא תוכן שונה, אלא תהליך תיווך שונה.

 

סיכום ומסקנות

פיתוח של התוכנית "מסע חשיבתי – כדור הארץ והירח" חייב למצוא דרך לתת לעיוורים את התיווך המתאים להם ובו זמנית לאפשר להם להשתלב בלמידת תוכנית חדשנית המועברת בכיתות רגילות של חטיבת הביניים.

אנחנו מקווים שבעקבות חשיפה של התוכנית יתאפשר ליצור מערך מחקר שיבדוק את השאלות השונות של שימוש בשיטות הקוגניטיביות לצורך הוראה של נושאים לימודיים לתלמידים עיוורים וכבדי ראייה, ושל יישום תוכנית חדשנית אותה לומדים תלמידים עיוורים וכבדי ראייה יחד עם תלמידים רגילים.

בהרצאה יוצגו עקרונות התוכנית והשימוש בטכנולוגיה מיוחדת שאפשרה לתת לתלמידים  עיוורים וכבדי ראיה אפשרות לטייל במקומות רחוקים. יוצגו עקרונות התוכנית והשלכותיה להוראה של תלמידים עיוורים ותלמידים רואים.

 

 

 

ביבליוגרפיה

פוירשטיין, ר. (1998). האדם כישות משתנה. אוניברסיטה משודרת. תל אביב. משרד הבטחון.

שור, י. (1998). מסע חשיבתי אל הירח. תל אביב. מעלות.

Brambring, M., & Weber, C. (1981). Tactile, verbal and motor information on the geographic orientation of the blind. Zeitschrift für experimentelle und angewandte Psychologie, 28, 23-37.

Feuerstein, R., Rand, Y., Hoffman, M. B. and Miller, R.  (1980). Instrumental Enrichment: An Intervention Program for Cognitive Modifiability. Baltimore: University Park Press.

KennedyKennedy, M. J. (1993). Drawing and the Blind: Pictures to Touch. Yale University Press.

Schur, Y., Skuy, M., Zietsman, A. and Fridjhon, P. (2002). A Thinking Journey Based on Constructivism and Mediated  Learning Experience as a Vehicle for Teaching Science to Low Functioning Students and Enhancing their Cognitive Skills.  In School Psychology International, Vol.  23 (1): 36 - 67.

Yair, Y., Schur Y., and Mintz., R. (2003). A Thinking Journey to the Solar System Using Scientific Visualization Technologies. Journal of Science Education and Technology.