85801  סמינריון להוראת המדעים

נושא הסמינריון: היסטוריה ופילוסופיה של המדע

בנושא: תפיסות מוטעות ושינוי תפיסתי בלמידת מדעים (לא ינתן השנה)

קורס שנתי, נ.ז. 4, מועד השיעור: יום ד' בשעות 8:15-10:00, חדר סמינריונים, עבודה סמינריונית.

נושא הסמינריון: היסטוריה ופילוסופיה של המדע בהוראת המדעים.

הערה: בשנים שונות עוסק הקורס בנושאים שונים. תלמידים רשאים להשתתף בקורס זה בשנים שונות בתנאי שנושאי הקורס יהיו שונים. במקרה כזה יירשמו התלמידים בשנה אחת לקורס מס' 85801 ובשנה האחרת לקורס מס' 85849.

אתר הקורס (לסטודנטים רשומים בלבד): http://owl.huji.ac.il

מידע כללי:

· נוכחות בהרצאות חובה.  יתבצע רישום נוכחות.

· התלמיד יכין שתי הרצאות במשך שנת הלימודים על הנושא עליו יסוכם עם המרצה.  ניתן להכין הרצאה בשיתוף עם תלמיד אחר אך חובה לפצל את ההרצאה כך שכל אחד מהמרצים יציג חלק הוגן של הנושא ויוכל לקבל עליו ציון.

· התלמיד יקבל הנחיות כלליות על החומר הרלבנטי עבור ההרצאה ועבודה סמינריונית, אך אלו אינן מבטלות את חיפוש החומר הרלבנטי בספריות ומאגרי מידע אלקטרוניים שעל התלמיד לבצע באופן עצמאי.  החומר עבור הרצאה ועבודה חייב לכלול מקורות באנגלית.

· פורמט הסמינר מחייב השתתפות פעילה של הנוכחים בסמינר.  השתתפות בדיון בכיתה וביצוע מטלות (כמו סיכום המאמרים) שיתבקשו במשך השנה יכולים להשפיע על הציון הסופי שיינתן.

· התלמיד מחויב להגיש תקציר של כל הרצאה (עד מחצית העמוד).  ניתן להגיש את התקציר רק במשך שבועיים לאחר ההרצאה.

· בסיום הקורס התלמיד צריך לכתוב עבודה סמינריונית (עצמית בלבד) בנושא שיקבע בהתייעצות עם המרצה.  תינתן הדרכה על המבנה והפורמט של העבודה שהם חובה להכיר ולאמץ על ידי כל תלמיד.

· כל אחד ממשתתפי הקורס יכין הרצאה בנושא מסוים שיקבע בהתייעצות עם המרצה.  ניתן להשתמש לצורך התייעצות ושאלות בדואר אלקטרוני.  כדאי לספק את כתובת אלקטרונית למזכירת החוג כדי לאפשר קיום קשר שותף בין המרצה ומשתתפי הקורס.

הרכב הציון עבור הסמינריון:

השתתפות בדיון בכיתה והגשת עבודות לפי דרישת המרצה – 5%

שתי הצגות של נושאים על פי מאמרים מחקריים - 10% על כל הצגה (סה"כ 20%) 

עבודת סיום – 75%

רציונל הסמינריון:

בשנים האחרונות חל שינוי מהותי בהבנתה תפקיד של ההיסטוריה והפילוסופיה של המדע בהוראה ולמידה של המדעים.  שינוי זה נובע מכמה סיבות שביניהן נזכיר את אי-שביעות הרצון מההישגים הנמוכים בלימודי מדע, תלונות רבות על הקושי בירידה חדה בהתעניינות של הנוער במדעים, ליתר דיוק ירידה במספר התלמידים הבוחרים מדע, ומצד שני – התקדמות ניכרת בהבנת תהליך הלמידה והקשיים של לומד מדע.

התפיסה הקונסטרוקטיביסטית החינוכית היא כיום המסגרת הרעיונית המרכזית בתורת הלמידה.  היא מאפשרת להבין את תהליך הלמידה והמקורות לקשיים של הלומד. אך לא די בכך, יש לפנות לתכנים מדעיים עצמם, למבנה הידע, לתפיסות המרכזיות ולרקע המסופק על-ידי הפילוסופיה של מדעי הטבע על מנת לקבל את התמונה הכוללת כך שניתן יהיה להסיק מסקנות לגבי תוכנית הלימודים.

בסמינר זה נדון בתפיסות של חוקרים שונים המציגים גישות שונות על מנת לתת פתרונות לבעיות בהוראת המדע והמדגישים, בתוך כך, את הצורך בשילוב של חומרים ובחשיפת התלמיד לרעיונות מתחום ההיסטוריה והפילוסופיה של המדע. למרות ריבוי הדעות בנושא חשוב להכיר אותן וליצור תמונה מייצגת של המצב והבנה משמעותית שלו.  

מקורות:

Bartholomew, H., Osborne, J. and Ratcliffe, M. (2004): Teaching students 'Ideas-about-science': five dimensions of effective practice. Science Education, 88 (5), 655-682.

Duschl, R.A. (1994). Research on the history and philosophy of science. In D.L. Gabel (Ed.), Handbook of Research on Science Teaching, MacMillan, New York, pp. 443-465.

Lakatos, I. (1970). Falsification and the methodology of scientific research programmes. In I. Lakatos & A. Musgrave (Eds.), Criticism and the growth of knowledge. Cambridge University Press, Cambridge, UK, pp. 91-195.

Losee J. (1993): A Historical Introduction to the Philosophy of Science. Oxford University Oxford, UK.

Matthews, M. (1994): Science Teaching, The Role of History and Philosophy of Science", Routledge, New York,

Matthews, M. (1998): In defense of modest goals when teaching about the nature of science. Journal of Research in Science Teaching, 35, 161-174.

Matthews, M. (2000): Time for science education. Plenum, New York.

Mattthews, M (1998): History and Philosophy of Science. In Fraser B. J. and Tobin K. J. (Eds.), International Handbook of Science Education, Kluwer Academic Publishers, Dordrecht, pp. 981-1126.

Monk, M. & Osborne, J. (1997). Placing the history and philosophy of science on the curriculum: A model for the development of pedagogy. Science Education, 81, 405-424.

Tseitlin, M. and Galili I. (2005). Physics teaching in the search for its self: from a physics-discipline to a physics-culture, Science and Education, 14 (3-5), 235-261.

Tseitlin, M. and Galili, I. (2005). Science teaching: what does it mean? - A simple semiotic perspective. In press, Science and Education.

פילוסופיה של מדע האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1977

======================================